שישים ושלושה שירים, כמניין שנותיו של המשורר יצחק שלי, נקבצו לאוסף ייחודי זה, שבו משמשים המסרים בערבוביה: צער ואובדן בצד אופטימיות ושמחת חיים, שברון לב בצד אהבה ללא תנאי. 

בשפה עשירה, צבעונית, מחורזת ורוויית משמעות, שוזר המשורר את חוויות חייו, ומעז לגעת בנימי הנפש הכמוסים ביותר. מבין המילים עולה כאב מר על אובדן בנו, אביאור ז”ל, שחלה באו.סי.די ובסכיזופרניה, ולאחר עשר שנות טיפולים סיים את חייו בנסיבות טרגיות.  

יצחק שלי, עיתונאי וקופירייטר, היגר לצרפת ב-2005, ועל רקע נופה המפעים של פריז התחזק בו הצורך לכתוב אף יותר. שלי מרבה לעסוק ביחסים בין אנשים, בין אדם לחברה ובין החברה לאדם.